חוק המאמץ המזערי
האמת היא שהחוק הזה ממש מוצא חן בעיניי..בשביל מה להתאמץ?
טוב, כמובן שאני קצת מתבדחת ויחד עם זאת, מתחברת לתבונה שעומדת מאחורי חוק זה.
בואו נתבונן בטבע
האם הטבע מתאמץ ליצור משהו? להצמיח פרחים או יבול? האם הוא מתאמץ להוריד גשם? בוודאי שלא. הטבע איננו מודאג הוא רק מתחדש כל הזמן - מעצמו.
החוק הזה מתייחס לתפקוד טבעי נטול מאמץ ודאגה.
אנחנו בני האדם איבדנו לאחרונה את החוק הזה, כי החברה ההישגית של ימינו דורשת מאתנו להתאמץ לנוע קדימה, להצליח בעיקר הודות למאמץ והשקעה תמידיים.
אני תמיד שואל את עצמי, אם אנחנו לא מקלקלים לפעמים, בגלל הרצון החזק להתקדם ולהצליח.
לפעמים קורה, שדווקא בגלל שאנחנו כל כך רוצים ומתאמצים אנו צוברים אנרגיה של חסך ותסכול וכך יוצרים בעצם תקיעות ומחסום מפני הרצונות שלנו.
לפעמים עדיף לנו לבחור להרפות באופן מודע . להתרכז במה שכן טוב בחיינו, ליהנות מהקיים והמציאות כבר תשקף לנו חזרה את ההרגשה המשוחררת והטובה הזאת.
חשוב לי לציין שחוק זה אינו מעודד אי עשיה, או המתנה פסיבית לניסים. בהחלט שצריך ליצור "שותפות עם היקום", כלומר, אם אתה מעוניין להרוויח כדאי שתחפש עבודה. אם אתה מעוניין כבר להתחתן - בהחלט רצוי שתצא לדייטים. יחד עם זאת אסור לנו להישאב אל עשית יתר שיוצרת בסופו של דבר, תחושת תסכול בגלל שדברים לא קורים כבר עכשיו איך שרצינו.
מזכיר לי מאוד שיחות עם מתאמנות שלי, שמאוד מאוד רוצות כבר זוגיות. הן כל משתוקקות עד שהפכו את חיפוש הזוגיות לפרויקט מרכזי בחייהן. אני תמיד מבקשת מהן להרפות ולנוח מעט, ומזמינה אותן לנסות ליהנות ככל האפשר עד שתגיע הזוגיות המיוחלת. הסיבה שבגללה אני מבקשת להרפות היא - כי מבלי לשים לב, מאמץ היתר הזה יוצר ספירלה שלילית בתודעתן, והמציאות רק תשקף את את התחושות שלהן חזרה לחייהן.