מודעות היא אחת המטרות של חיינו וגם אחת המתנות הגדולות שלנו כבני אדם. למה?

ברגע שאנו מודעים למחסום פנימי, לקושי, או לחוסר איזון ואנחנו מצליחים להבין את מקורם,

אנחנו מפעילים את חילתו של שינוי. המחסום מתחיל להתפוגג שכן אנו מתחילים לשאול

את עצמנו שאלות, לחפש תשובות, במילים אחרות אנו מאפשרים לעצמו כיווני חשיבה חדשים. 
 התובנות החדשות מתחילות לחלחל אל תודעתנו, וכך מתחיל תהליך הדרגתי של שינוי תפישה.
 
שינויי תפישה משפיעים גם על הביולוגיה שלנו, שכן, רגש הוא תוצאה של מפגש

בין המחשבה לגוף. מה הכוונה? כיום, בעזרת צילומי מוח מתקדמים, יודעים להראות

את הקשר בין רגשות שעולים בנו לבין הפעלתם של אזורים מסוימים  במוח. הרגשות

שלנו קשורים ישירות למחשבות שלנו. כך ששינוי תודעתי יוצר שינוי ביולוגי ורגשי.

כל כך הרבה מתחיל להשתנות בתודעה שהתוצאה המתבקשת היא ששינוי יתחיל

להיווצר גם בבחירת תגובותינו ומעשינו.

 

אני חושבת על אסוציאציה בהקשר למודעות ודפוסי חשיבה, אולי סוג של

"אסירי תודעה". רבים מאתנו שבויים בדפוסי חשיבה והתנהגות שפוגעים בנו,

ואנחנו ממשיכים בכל זאת לאחוז בהם.
ואם אנחנו אסירים, אז מי הם הסוהרים שלנו?
 אחת התשובות האפשריות היא:

אנו לא רק האסירים אלא גם הסוהרים!

כשאנו לא מתעוררים, כלומר, לא מודעים, פשוט איננו יודעים לנהוג או לבחור אחרת

 
אנשים שאינם בוחרים בדרך המודעות אינם מעלים בדעתם שקיימות אפשרויות תגובה אחרות, בחירות נוספות, כי הם פועלים מתוך "טייס אוטומטי", מתוך הרגלים ודפוסי חשיבה אשר אגרו והתרגלו אליהם לאורך השנים.
 
על מנת לחוות תחושת שחרור וחירות אישית עלינו להסכים לראות ולהיות מודעים לכלא אשר בראנו לעצמנו. עלינו לנסות להעז לצאת מאזור הנוחות המוכר, שכן, רק עבודת מודעות עשויה להרחיב את טווח הראיה והבחירה שלנו.

חשוב שנדע שהקוד או המפתח לחירותנו האישית נמצא בידינו - בבחירה שלנו לצאת מתוך הכלא האישי שיצרנו לעצמנו.
 
 

 

 

​