הכול קשור בנו ולכן, זאת יכולה להיות מתנה גדולה
ושוב אני מתחילה באמירה המוכרת - הכול בעולמנו אנרגיה, גם אנחנו הננו אנרגיות אלקטרומגנטיות ועל כן ועל כן אנחנו כפופים לחוק הקוסמי "דומה מושך דומה". אמנם נדמה לנו שקיימת נפרדות – דואליות, ביננו לבין אחרים או ביננו לבין העולם שמחוץ לנו, אך למעשה נפרדות היא אשליה תפישתית וכל אנרגיה שנמשכת אל חיינו יש לה באופן כלשהו, תדר דומה לזה שלנו.
סביב כל אחד מאתנו מתקיים שדה אנרגטי, וממש באותו אופן, מתקיים שדה אנרגטי סביב כל האנשים שבחיינו. היות ואנרגיה היא תמיד בתנועה הרי ששדה האנרגיה סביבנו מתערבב עם זה של אחרים. במילים אחרות ניתן להעז ולומר שבנקודות מסוימות אנו משיקים עם אחרים רמה ש"אני הוא אחר". הכרה זאת מתייחסת לכך שכול אינטראקציה עם אדם כלשהו, או כל אירוע או סיטואציה בחיי - הם היבט מסוים שלי, כלומר הכול קשור בי ומהדהד באופן הולם אליי. הדמות שבמראה המסקנה הבלתי נמנעת עבורי היא שניתן לדמות את מערכת היחסים ביני לבין העולם החיצוני למערכת היחסים שלי עם דמותי אשר משתקפת במראה. מן הסתם דמותי שלי תשתקף שם, דמות זאת אמנם איננה אני, אך לא ניתן לטעות - היא בהחלט ההשתקפות שלי.
המציאות הפנימית שלנו משתקפת בחיינו, במציאות החיצונית שלנו. "לא יתכן כי הבוס השתלטן הזה, הוא השתקפות שלי", או "השכן האגואיסטי, שנוא נפשי, מהקומה החמישית, אשר חוסם לי כל ערב את החניה, הוא השתקפות שלי" כן, בהחלט ניתן להבין את ההתנגדות הראשונית אשר מתעוררת בנו עם קריאת שורות אלו. אני יכולה לשער כי בהמשך, תוכלו להבין טוב יותר עד כמה השתקפויות לא נעימות אלו, עשויות להתאים לנו באופן מדויק ביותר וכל מטרתן היא לעזור לנו להתפתח ולהתעצם. מצד אחד, הבחירה להתבונן על מציאות חיינו כעל השתקפות של עולמנו הכמוס והפנימי, עשויה להיות עבור חלקנו תמוהה ומעוררת אנטגוניזם. מאידך, תפישה זו עשויה להביא עימה תחושה אופטימית בנוגע למידת השפעתו של האדם על חייו. ניתן בהחלט להבין את ההתנגדות הטבעית שלנו לקבל ולהסכים שגם מציאות לא נעימה או לא מחמיאה היא השתקפות שלנו. בעיקר לאור הידיעה שאנו בראנו אותה, זה אפילו מתסכל ומרגיז עוד יותר. לא מעט אנשים, מעדיפים לעיתים להאשים או לתלות את האחריות לאי שביעות רצון או לחוסר הצלחה באינספור גורמים חיצוניים כמו: נסיבות לא מתאימות, אנשים מגבילים, גורל ועוד. באופן טבעי אנו מעדיפים להרגיש "בסדר" ועל כן בוחרים לא פעם לחזק או לעודד את עצמנו באמצעות רציונליזציה או "סיבות מוצדקות" הנעוצות בעולם החיצוני שלנו.
וזה הרגע בו כדאי להפנים שכל ההשתקפויות הלא נעימות הללו - נוצרו למעננו. משהו עמוק בתוכנו יוצר לנו הזדמנויות להתעורר, להתפתח ולהתעצם, דרך השתקפויות מציאות מאתגרות.
ובואו נודה על האמת - כשהכול ממש בסדר, מי ירצה להתעורר או לשנות?
אבל מעבר להבנת אתגר ההשתקפויות, יש גם את הצד הקוטבי המופלא עבור האדם. אם אנחנו מצליחים כל כך ביצירת מציאות משתקפת שמאתגרת אותנו, הרי שבאותו אופן, יש לנו את האפשרות והכוח לברוא מציאות משתקפת נהדרת, שופעת שמחה, מימוש והצלחה.
וכנאמר..ותחשבו על זה..