פוסטים אחרונים

"אני ריאלי" לעומת "אני אידאלי"


הילדות המעצבת לנו את סיפור חיינו, יוצרת את הדימוי העצמי שלנו ומספרת לנו על מקומנו בעולם. מה מותר או אסור, איך כדאי לנהוג וממה להימנע ועוד.

השאלה היא, מה קורה לנו, או לתחושת הערך שלנו, אם המסרים שקבלנו, או אם מה שלימדו אותנו שנכון - לא באמת מתאימים למי שאנחנו באמת?

או אם אנחנו לא עומדים בציפיות או בסטנדרטים שגדלנו עליהם?

כבוגרים, אנחנו לא תמיד מעדכנים גירסה של סיפור הילדות שלנו, אלא אם כן, אנו עוצרים מתבוננים בוחנים - בעצם, עושים עבודת מודעות.

אם לא עשינו בדק בית, אנחנו מתהלכים בעולם בידיעה שאנחנו א', אבל בעצם היינו רוצים או אמורים להיות ד'.

נולד איזה דו שיח בין שתי דמויות פנימיות. האחת "האני הריאלי", כלומר, האני המקורי לבין האחרת "האני האידיאלי", כלומר, האני שאנחנו אמורים להיות.

כך נוצר מצב של תסכול מעצמנו, פגיעה בתחושת הערך שלנו, ובנוסף לכך - אנחנו מנסים להסתיר את מי שאנחנו באמת, ומשחקים את מי שנדמה שמצופה מאיתנו להיות

ככל שהפער בין הריאלי לאידיאלי גדול, או ככל שהציר מתוח יותר בין שני הקטבים הדואליים האלו, כך אנחנו חיים ביותר מתח ולחץ.

אנחנו הופכים להיות משועבדים לצורך שלנו להוכיח לעצמנו ולעולם שאנחנו בסדר, שאנחנו מי שמצפים מאתנו להיות.


חיים בפער גדול בין שני הקטבים האלו, מאמללים אותנו וגורמים לנו לבזבז את מיטב כוחותינו בהסתרה של מי אנחנו באמת.

בעידן זה, אנחנו חשופים לעולם המדיה אשר שופע חיוכים, בילויים והצלחות. אם רוצים ואם לא, אנחנו מכניסים את עצמנו למשבצת לוחצת של השוואות.

אה הנה הוא חי בדיוק את האידיאלי שאני חולם עליו. איפה הוא ואיפה אני?

אבל כולנו יכולים אחרת!!


באיזו דרך יכולה לעזור לנו "תודעת בחירה" מפותחת ?

  1. במודעות לכך שניתן לבחור לצמצם את הפער בין הקטבים

  2. בשינוי התנאי שהצבנו לעצמנו, כדי להגיע לתחושה של לקבלה עצמית והערכה עצמית

  3. במקום תנאי צר, או אמונה - "רק אם אהיה/יש לי/ אני כן/ אני לא.. רק אז ארגיש מוערכת/ ראויה ל…", במקום זה, אפשר לפתח מנעד בחירה רחב, ולהתייחס אחרת לתנאי שלנו לתחושת ערך - "גם אם אני לא … עדיין אני ראוי/ה ובסדר"

  4. בהחלט שאפשר לבחור, את הדרך בה אנחנו תופשים את עצמנו, כי יש לנו השפעה גדולה על הרגשות שלנו. אין סיבה לא להשתמש ביכולת התודעתית שלנו כדי לעשות טוב לעצמנו.


לסיכום, חשוב לומר, שכמובן, נהדר שיש לנו חלומות, מטרות וחזון - אבל רק בתנאי שזה משמח, מקדם ומחזק אותנו.

לעומת זאת, כשאנו חיים בפחד או בבקורת עצמית, אנחנו נחלשים, ואז ניתן לגייס את כוח התודעה שלנו, ולבחור לנוע על הציר, כך שנהיה בטוב יותר עם עצמנו.


נקודות להתבוננות

  • באיזה תחום בחייכם אתם מרגישים את הפער הגדול ביותר בין שני חלקי "אני" אלו? (זוגיות, הורות, עבודה, חברה, שפע, בריאות, מימוש עצמי ועוד)

  • איך היו חייכם נראים, ומה יכולתם להרשות לעצמכם לעשות, לו הפער היה קטן יותר?

  • האם יש לכם רעיון לצעד אחד קטן שתוכלו לבחור לעשות, כדי להרגיש פחות מתח בין שני הקטבים הללו?

  • השלימו את המשפטים:

  • רק אם אני….. אני אקבל את עצמי וארגיש ראוי/ה ל…

  • גם אם אני…..אני מקבל/ת את עצמי וראוי/ה ל…

https://linktr.ee/etitirosh

אם הנושא "שני קטבים דואליים" מעניין אותך, ניתן למצוא חומרים נוספים בלינק הזה





ארכיון
חיפוש ע"פ תגיות
עיקבו אחרינו
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square